במהלך ההריון מקובל לבצע בארץ מספר בדיקות אולטרסאונד לצורך מעקב אחר שלומו ובריאותו של העובר, כאשר לבדיקות עשויות להיות מטרות שנויות. כך למשל, מקובל לבצע בדיקת אולטרסאונד ראשונה להערכת גיל העובר. לבדיקה זו יש חשיבות רבה, כאשר אי ידיעת גיל ההריון או טעות בגיל ההריון עלולה לגרום לקבלת תוצאות מוטעות בהמשך ולניהול ההריון בצורה לא נכונה אשר יכולות לגרום לפגיעה קשה ביילוד.
ישנן בדיקות שמטרתן הערכת משקל העובר וקצב צמיחתו. יש לזכור שקיים טווח טעות כך שלא בכל מקרה שנולד יילוד במשקל שונה (גבוה יותר או נמוך יותר) הדבר נובע מרשלנות. אך ישנם מקרים שבהם כאשר תוצאות הבדיקה מחוץ לטווח הטעות המקובל ועקב כך נגרם נזק ליילוד ניתן לשקול תביעת רשלנות רפואית. כך, למשל במקרים שבהם בבדיקת אולטרסאונד נצפה עובר גדול ואילו המשקל שלו היה מוערך בצורה הנכונה על הצוות הרפואי היה לשקול יילוד העובר בניתוח קיסרי ולא בלידה רגילה ועקב כך נגרם לתינוק נזק כגון: שיתוק מוחין או שיתוק על שם ארב.
במהלך ההריון מקובל לבצע בדיקות אולטסראונד לבדיקת מדדי העובר וקצב גדילתו, כאשר מדדים אלה משווים לעומת החציון הממוצע המתאים לגיל ההריון. במצבים שבהם המדדים שנמדדו אצל העובר חריגים באופן משמעותי מהחציון המתאים לאותו גיל ההריון ייתכן וקיימת פתולוגיה בעובר אותה יש לבדוק היטב ולברר אותה, ובמקרים מסויימים ייתכן והדבר אף יוביל לדיון בדבר הפסקת הריון. כך למשל כאשר בבדיקות אולטרסאונד בהיון ניתן לראות כי היקף הראש של העובר קטן במידה משמעותית, ייתכן והדבר ילמד על מיקרוצפליה לה עשויה להיות פרוגנוזה גרועה בעובר לרבות פיגור שכלי וליקויים רבים נוספים. במקרים אלה, במידה והצוות לא התייחס כראוי לתוצאות הבדיקות או לא הפנה לבירורים נוספים (כגון סקירה מכוונת או גנטיקאי או נוירולוג ילדים וכו’) או במידה והצוות לא יידע את ההורים בדבר תוצאות הבדיקות והחשד למיקרוצפליה ייתכן וניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בעילה של הולדה בעוולה עקב רשלנות רפואית בהריון.
בדיקת אולטרסאונד לאבחון טרום לידתי של מומים מבוצעת באופן נרחב בעולם בכלל ובישראל בפרט. אחת ממטרות הבדיקה היא לגלות סמנים של תסמונת דאון ותסמונות כרומוזומליות נוספות. במקרים שבהם לא נצפו מומים אשר ניתן היה לגלות אותם בבדיקת סקירת מערכות ייתכן וניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית.
בדיקת סקירת מערכות עשויה לאפשר זיהוי של מומים מבניים, הפרעות בגדילה וממצאים שיכולים לסייע באבחון של עוברים עם קריוטיפ לא תקין, כמו במקרים של תסמונת דאון וכן מומים מולדים ותסמונת גנטית המלווה במומים.
ישנם סימנים רבים שניתן לצפות בהם במהלך ביצוע בדיקת סקירת מערכות במהלך ההריון כאשר קיומם עשוי להעלות את הסיכון לבעיה כרומוזומלית (markers). לכל סמן יש רגישות שונה, ובמקרים רבים לקיומו של סמן יחיד אין משמעות רבה. בין הסמנים המשמעותיים ניתן למצוא: עיבוי עורף, מעיים אקוגניים, קיצור הזרוע, חסר או קיצור עצם האף, כאשר קיומם עלול להצדיק ביצוע בדיקות נוספות ומעקב קפדני. הסמנים שאינם משמעותיים כסמנים בודדים הם קיצור הירך, מוקד אקוגני בלב, כיסית של הכורואיד פלקסוס, הרחבת אגן הכליה, עורק טבורי יחיד. בכל אישה יש לחשב את הסיכון הסופי להפרעה כרומוזומלית ולתת לה להחליט על ביצוע בדיקת הקריוטיפ בהתאם לנתונים שנמסרו לה. החישוב צריך להתבסס על גיל ומכלול הבדיקות שהאישה עברה (שקיפות עורפית, חלבון עוברי וסקירת מערכות).
במקרים שבהם נולד ילד עם מוגבלות אותה ניתן היה לאתר בבדיקות אולטרסאונד במהלך ההריון או באותם מקרים שבהם ניתן היה למנוע או להפחית את מוגבלותו של אותו יילוד אילו היו נוקטים באמצעי זהירות אחרים במהלך ההריון לנוכח תוצאות בדיקות האולטרסאונד בהריון ייתכן וניתן לשקול תביעת רשלנות רפואית.
יש לשים לב כי עילת התביעה עשויה להשתנות, כאשר לעיתים מדובר בעילת תביעה של הולדה בעוולה ולעיתים רשלנות הצוות הרפואי היא זו שגרמה לנזקיו של היילוד (אשר יכל להיוולד בריא אילולא רשלנות זו) . לכן מומלץ לפנות לעורך דין רשלנות רפואית בעל ניסיון לצורך קבלת ייעוץ ממצה.