רשלנות בייעוץ גנטי גרמה ללידת ילדה עם מחלה גנטית בשם ALD

מקרים של רשלנות רפואית בהריון וייעוץ גנטי רשלני עלולים להסתיים בלידת ילד החולה במחלה גנטית קשה. במקרים אלה ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית המכונה “הולדה בעוולה”. במידה ונולד לכם ילד עם מחלה גנטית מומלץ לפנות לעו”ד המנוסה בתביעות רשלנות בהריון ובלידה לבירור סיכויי התביעה ושוויה.

הטענה העיקרית העומדות בבסיס תביעות אלה של הולדה בעוולה הינה כי אותה רשלנות של הרופאים במהלך ההריון (או אף לפניו) היא אשר איפשרה  את בואו לעולם של אותו יילוד כשהוא חולה במחלה גנטית קשה.

בתי המשפט נדרשו פעמים לא מבוטלות לדון  בתביעות הולדה בעוולה בהן נטען כי נולד ילד עם מחלת גנטית עקב רשלנות הצוות הרפואי.

 דוגמאות מהפסיקה לתביעות במקרים של מחלה גנטית

כך לדוגמא בת.א 1204/02 פלונית נ’ פרופ’ צ’מקה משה התקבלה תביעת הולדה בעוולה במסגרתה נטען כי טעות במסגרת אבחון טרום לידתי גרמה ללידת ילדה הסובלת ממחלה גנטית קשה בשם ALD.

מחלת ה-  ALD היא מחלה תורשתית של מערכת העצבים,  הנישאת על גבי כרומוזום X,  ופוגעת בעיקר בזכרים (נשים לרוב נשאיות בלבד). מחלת ALD מתבטאת בירידה מהירה בתפקוד השכלי והגופני עד למצב של “צמח” ומוות.

בפסק הדין הנ”ל פנו ההורים לפרופ’ צ’מקה, כדי שיערוך אצלם בדיקה גנטית כדי למנוע את לידתו של ילד נגוע במחלת ה  ALD וזאת לאחר שבשנת 1983 אובחן אחיה של האם כחולה במחלת ה-ALD אשר בגללה התעוור והתחרש עד אשר הלך לעולמו. פרופ’ צ’מקה היה שותף לאבחון המחלה אצל האח. עוד צוין בפסק הדין כי אצל אח נוסף התגלתה ב-1992 הופעה קלה יותר של אותה מחלה. לאם הוסבר כי בהיותה נשאית של ALD היא עלולה להוריש את הגן הפגום לצאצאיה.

לעובר בוצעה בדיקת סיסי שלייה, ופרופ’ צ’מקה,  מומחה לייעוץ גנטי שניהל אז את המכון לייעוץ גנטי ב”קפלן”, קבע כי מין העובר הוא נקבה שנושאת כרומוזומים תקינים. חלק אחר מהשליה נשלח למעבדה בהולנד שמתמחה באבחון מחלת ALD.

המעבדה בהולנד קבעו כי המחלה קיימת, ואולם לנוכח קביעתו של פרופ’ צ’מקה כי העובר הוא נקבה – נקבע על ידי המעבדה כי העובר ממין נקבה יהיה נשא של המחלה. ואולם, המומחים מהולנד הוסיפו בתשובתם הכתובה לפרופ’ צ’מקה כי  התגלה “חסר קטן” באחד מהכרומוזומים של העובר,  דבר אשר שעלול לגרום להופעת המחלה בעובר נשא לאחר הלידה בחומרתה המרבית.

בהמשך התנהלה התכתבות נוספת בין פרופ’ צ’מקה למעבדה ולמרות הספקות פרופ’ צ’מקה כתב להורים כי הבדיקה תקינה וכי העובר תקין מבחינה גנטית וכי הוא נשא של המחלה המדוברת (ALD) אך לא יחלה בה.

התינוקת נולדה בריאה לכאורה ותפקדה היטב בשנות חייה הראשונות, אך בכיתה ג’ החל להשתנות מצבה והופיע אצלה אי שקט פסיכומוטורי. כשהיתה בת עשר, אובחנה אצלה המחלה הקשה והתגלה החסר בכרומוזום עליו דיווחה המעבדה בהולנד עשר שנים קודם לכן. בעקבות זאת, עברה הילדה השתלת מוח עצם שנתרם על ידי אחותה הצעירה ממנה. ההשתלה עצרה את הידרדרות המחלה, ואולם הנזק המוחי אינו בר תיקון.

התובעים הגישו תביעת רשלנות רפואית שעילתה הולדה בעוולה בטענה כי הטעות באבחון הגנטי והרשלנות בייעוץ הגנטי גרמה לכך שילדתם נולדה כשהיא חולה במחלת ALD.

 בית המשפט קבע בפסק הדין כי כי פרופ’ צ’מקה הגיע לממצאים שגויים וכי למרות שעמיתיו בהולנד הפנו את תשומת לבו לקיומו של ה’חסר’, והדליקו בפניו ‘נורה אדומה’ הוא המשיך בשלו, תוך התעלמות מהממצא שהובא לידיעת. בכך יש משום הפרה בוטה של חובת הזהירות אשר גרמה לטעות באבחון הגנטי הטרום לידתי. התנהגות זו עולה כדי רשלנות רפואית.

 בית המשפט קיבל את תביעת ההורים בגין רשלנות רפואית, ערך דיון בשאלת אחוזי הנכות של הילדה והצרכים המיוחדים שהיא תזדקק להם כל חייה וקבע בפסק הדין פיצויים בסך של כ –  14,000,000 ₪.

 לייעוץ ראשוני והערכת סיכויי התביעה ושוויה ניתן לפנות לעו”ד אורי דלאל בטל’: 0544-485312 או בדוא”ל [email protected].