במידה ונולד לכם ילד או ילדה עם מחלת תלסמיה (Thalassemias), בדקו אפשרות לתביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון. תביעה זו מכונה גם הולדה בעוולה.
מחלת תלסמיה הינה מחלה תורשתית של תאי הדם האדומים, אשר נובעת מפגם בשרשרות החלבון המריבות את ההמוגלובין. מחלת התלסמיה גורמת לאנמיה בדרגות שונות, כאשר בצורתה הקשה המחלה גורמת לאנמיה משמעותית המצריכה מתן עירויי דם באופן קבוע.
מחלת תלסמיה גנטיקה
מחלת תלסמיה הינה מחלה אוטוזומאלית רצסיבית, כלומר קיים סיכון לילד החולה במחלה התורשתית הקשה, רק כאשר שני הוריו נשאים של אותו גן בלתי תקין. מבחינה סטטיסטית הסיכון בכל הריון ללידת ילד החולה בתלסמיה כאשר שני הוריו נשאים של אותו גן בלתי תקין הוא 25%. לכן, כאשר נמצא כי שני בני הזוג נשאים, יש להפנותם לייעוץ גנטי פרטני ולביצוע אבחון טרום לידתי.
המוטציה הגנטית שגורמת למחלת התסלמיה נפוצה בעיקר בקרב יהודי כורדיסטן (אחוז הנשאות גבוה מאוד), ויוצאי ארצות אגן הים התיכון: צפון אפריקה, ואחרות: תורכיה, סוריה, לבנון, עיראק, אירן, הודו, תימן , המחלה גם שכיחה בקרב ערביי ישראל וידועים ריכוזים גבוהים של המחלה בכפרים בגליל וליד ירושלים, וכן בקרב האוכלוסיה הדרוזית.
לאור חומרת המחלה ושכיחותה המליץ איגוד הגנטיקאים להפנות בני זוג בהתאם למוצאם לביצוע בדיקת נשאות למחלה (גם אם לא ידוע על מחלות במשפחה או גורם סיכון אחר). בדיקת סקר לזיהוי נשאות הוכנסה בישראל ל”סל הבריאות”.
במידה ולא הוצע לבני הזוג לבצע בדיקת נשאות למחלת תלסמיה חרף מוצאם, ולפיכך לא ידעו שהם נשאים של הגן ונולד ילד החולה במחלה הקשה, ייתכן וקיימת אפשרות לתביעת רשלנות רפואית בעילה של הולדה בעוולה. נרחיב על כך בהמשך.
על בני זוג שמוצאים מאגן הים התיכון או שהם נמנים על אוכלוסיות עם סיכון לנשאות לתלסמיה, לבצע בדיקה, תחילה, לאחד מבני הזוג כדי לוגלות אם הוא נושא הגן של מחלת התלסמיה. במידה ויתברר כי שני בני הזוג נושאים את הגן לתלסמיה מומלץ לפנות לייעוץ גנטי במסגרתו יוצע לבצע אבחון טרום לידתי במהלך ההריון (ואף לפניו באמצעות PGD ) כדי לוודא האם העובר חולה במחלה הקשה או לא.
במקרים שבהם נולד ילד עם מחלת תלסמיה מומלץ לבדוק קיומה של עילת תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון, שכן במידה ולא בוצעה במהלך ההריון בדיקת נשואת ללסמיה, חרף מוצאם של בני הזוג, ייתכן וקיימת עילת תביעה בגין רשלנות רפואית במעקב ההריון. עילת התביעה במצבים אלה מכונה “הולדה בעוולה”.
בהתאם להלכה שנפסקה על ידי בית המשפט העליון, תקופת ההתיישנות בתביעות אלה של הולדה בעוולה הינה של 7 שנים מיום היווצרות עילת התביעה, ובמקרים רבים מדובר ב – 7 שנים מיום הלידה (בנסיבות מסוימות ניתן להאריך את ההתיישנות ל-7 שנים מיום גילוי התסמונת או מהיום שניתן היה לגלותה).
לגבי ילדים שכבר חלפו לגביהם 7 שנים מיום שנוצרה עילת תביעתם, בית המשפט העליון העריך לאחרונה את האפשרות להגיש תביעות רשלנות רפואית וקבע כי במידה ותביעת ההורים התיישנה עד ליום 28.08.15 יכול הילוד להגיש תביעה בעילה של “חיים בעוולה” עד ליום 31.12.17 בכפוף לכך שתביעת הילוד לא התיישנה, קרי, טרם הגיע לגיל 25. לאחר
לכן, במידה ונולד לכם ילד עם תסמונת Thalassemias חשוב לפנות בדחיפות לצורך בירור אפשרות לתביעת רשלנות רפואית.
נציין מספר דוגמאות נוספות למצבים שבהם ניתן לשקול הגשת תביעות רשלנות רפואית בגין לידת ילד עם מחלת תלסמיה:
לאור שכיחות מחלת תלסמיה וחומרתה, מומלץ לבני זוג המשתייכים לעדות דלעיל, לבצע בדיקת סקר לאיתור נשאות לתלסמיה (גם ללא גורם סיכון ידוע). לכן במידה ולא הוצע לאישה לעבור בדיקת נשאות למחלה הגנטית והיא אף לא יודעה בדבר האפשרות לבצע בדיקה זו בהחלט ייתכן ותהיה אפשרות לתביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית במעקב ההריון.
אי הפניית הורים מאוכלוסיות בהן חיש שכיחות גבוהה של נשאי וחולי תלסמיה לביצוע הבדיקה ואי מתן מידע בדבר קיומה של הבדיקה, מידע אודות המחלה וחומרתה וכו’/
רשלנות במסירת תוצאות הבדיקה המעידות על נשאות למחלה ו/או אי מתן הסבר ו/או הפניית בן הזוג לביצוע בדיקת נשאות למחלה התורשתית.
רשלנות של רופא אשר לא המליץ על ביצוע בדיקת נשאות לתלסמיה חרף קיומם של גורמי סיכון ספציפים, כגון: סיפור משפחתי של תלסמיה או אי הפנייה לייעוץ גנטי כאשר ידועים גורמי סיכון ללידת צאצאים עם מחלת תלסמיה.
אי הפנייה לבדיקת סיסיי שלייה או מי שפיר במקרים בהם יש סיכון כי העובר עלול להיות חולה במחלת טלסמיה.
אי יידוע ההורים בדבר האפשרות לבצע הליך של PGD ואבחון טרום הריוני.
רשלנות בביצוע ו/או בפיענוח בדיקות המעבדה ו/או במסירת תוצאותיהן להורים, לרבות רשלנות בבדיקת סיסי שלייה או בפיענוח תוצאות בדיקת סיסי שלייה או רשלנות בבדיקת מי שפיר או בדיקת המוטציות הרלוואנטיות בהתאם למוצא ההורים, מחלות במשפחה וכו’/
תלסמיה מג’ור הינה מחלה חמורה מאוד העשויה להתבטא במוגבלות קשה, פגיעה תפקודית חמורה, וצורך בעזרת בזולת, צורך בבדיקות ובמעקב רפואי מתמיד. כמו כן, לעיתים לילדים החולים בתלסמיה מג’ור יש אחור משמעותי בגדילה. העלויות הכרוכות בגידול ילד החולה במחלה תורשתית זו הינן גבוהות מאוד, ומסיבה זו, גם סכומי הפיצויים שנפסקים עשויים להיות גבוהים מאוד ולהסתכם במיליוני ש”ח. יש לזכור כי הפיצוי הכספי בתביעות אלה אינו בבחינת מתן פרס והוא נועד לספק את מלוא צרכיו המיוחדים של הילד עד לאריכות ימי חייו, המשך שיקומו וכן פיצוי הוריו בגין הפסדים והוצאות שנגרמו להן ונזקים לא ממוניים (כגון כאב וסבל).
למשרדנו ניסיון רב בייצוג הורים לילדים עם מחלות גנטיות
משרדנו מייצג מספר רב של הורים לילדים עם מחלות ותסמונות גנטיות, וצבר ניסיון רב בתביעות אלה המכונות גם הולדה בעוולה. משרדנו מייצג משפחות מכל רחבי הארץ ונער במומחים רפואיים בכירים לצורך ביסוס התביעה והוכחתה.