שיתוק מוחין רשלנות רפואית

שיתוק מוחין יכול להיגרם כתוצאה מרשלנות רפואית. במאמר זה תוכלו לקבל את המידע הראשוני, משרד עורכי דין אורי דלאל כאן בשביל לסייע לכם בבדיקת היתכנות של רשלנות רפואית. כמו כן נספק לכם מידע ראשוני להורים לילדים עם שיתוק מוחין בדבר האפשרות לבירור תביעת רשלנות רפואית. בכל שאלה תוכלו להשאיר פרטים ונסייע לכם.

מהו שיתוק מוחין (CP) ?

ההגדרה של שיתוק מוחין (סי.פי) מתייחסת לקבוצת ליקויים בהתפתחות התנועה והיציבה כתוצאה מפגיעה במוח.

מידת המוגבלות עשויה להשתנות ממקרה למקרה ויכולה לנוע בין מוגבלות קלה יחסית ועד למוגבלות קשה ביותר הכוללת שיתוק ב-4 הגפיים לצד מגבלות נוספות.

 ישנן מספר צורות עיקריות של שיתוק מוחין:

שיתוק מוחין ספסטי – כשמדברים על סיפי (CP) ספסטי הכוונה היא לנוקשות השרירים.

כאשר נוקשות זאת באה לידי ביטוי רק בצידו אחד של הגוף בין אם בצורה של שיתוק מלא ובין אם בצורה של חולשה (יד ורגל בצד אחד) היא נקראת המיפלגיה (spastic hemiplegia).

במידה ונוקשות השרירים באה לידי ביטוי רק ברגליים (פלג גוף תחתון) היא קרויה דיפלגיה (spastic diplegia).

במידה וכל 4 הגפיים מוגבלות המצב מוכר כשיתוק מוחין מסוג קוודרופלגיה (spastic quadriplegia).

כל אחד מהמצבים הללו יכול להתקיים בדרגות שונות של חומרה, החל מחולשה קלה ועד לשיתוק מוחלט.

שיתוק מוחין אתטואידי (athetoid) – מתבטא בשרירים רפויים מאוד ותנועות בלתי-רצוניות רבות. גם כאן מידת הפגיעה התפקודית עשויה להשתנות.

שיתוק מוחין מסוג אטקסיה (ataxic) – גורם לחוסר יציבות, לבעיות קואורדינציה ולשיווי משקל לקוי.

לליקויים המוטוריים בשיתוק מוחין עלולות להתלוות גם הפרעות חושיות, תפיסתיות ו/או התנהגותיות, בעיות ראייה (עיוורון קורטיקאלי וכו’), שמיעה (עד כדי חירשות), בעיות תקשורת ושפה (דיבור), הפרעות באכילה, אפילפסיה ופירכוסים, קשיי למידה המלווים בבעיות התנהגות, פיגור שכלי בדרגות שונות, בעיות נשימה, אי שליטה על הסוגרים ו/או הפרעות במתן שתן וצואה, עקמת בעמוד השדרה, בעיות הורמונליות (כגון הפרעות בתפקוד בלוטת התריס וכו’), הידרוצפולוס ועוד.

שיתוק מוחין רשלנות רפואית

לא בכל מקרה שבו נולד ילד המאובחן עם שיתוק מוחין, הדבר נגרם עקב רשלנות רפואית. במקרים רבים, הסיבה לשיתוק מוחין אינה ידועה.

יחד עם זאת, במקרים לא מבוטלים שיתוק מוחין נגרם כתוצאה מרשלנות רפואית, ובעיקר עקב רשלנות רפואית בלידה, רשלנות רפואית בהריון או רשלנות רפואית לאחר הלידה (רשלנות בפגייה או במחלקת תינוקות).

לכן, במקרים שבהם נולד ילד המאובחן עם שיתוק מוחין ייתכן ויש מקום לפנות לבירור עם עורך דין רשלנות רפואית שיתוק מוחין לצורך יעוץ ראשוני והערכת סיכויי התביעה.

לצורך בירור תביעת רשלנות רפואית בשיתוק מוחין, יהיה מקום לאסוף את כל החומר הרפואי הרלוואנטי לצד בירור העובדות, ולאחר מכן, ככל שיימצא כי יש מקום להמשיך בבירור התביעה, תיעשה פנייה למומחה רפואי לצורך בירור שאלת רשלנות הצוות הרפואי, ובהמשך לצורך הערכת נכותו של היילוד וצרכיו המיוחדים.

בתביעות רשלנות רפואית שיתוק מוחין לעיתים יש צורך בהיוועצות עם יותר מומחה רפואי אחד, בין היתר, בתחום בתחום רפואת נשים (גינקולוגיה ומיילדות), גנטיקה, נאונטלוגיה (רפואת פגים ויילודים) ונוירולוגיית ילדים.

יש לציין כי מדובר בתחומים שבהם קשה לקבל חוות דעת המבססות תביעת שיתוק מוחין עקב רשלנות רפואית, ועל כן יש יתרון בפנייה לעורך דין בעל ניסיון רב בתחום רשלנות רפואית בשיתוק מוחין המצוי בקשרי עבודה עם המומחים הרפואיים.

דוגמאות למקרים של שיתוק מוחין כתוצאה מרשלנות רפואית:

יכולים להיות הרבה מאוד מצבים שבהם התרשלות של הצוות הרפואי בהריון, בלידה או לאחר הלידה עלולה לגרום לשיתוק מוחין אצל היילוד. נפרט להלן מספר דוגמאות מייצגות:

 שיתוק מוחין עקב רשלנות רפואית בהריון:

• אי ביצוע בדיקות למחלות זיהומיות אצל האישה ההרה באותם מקרים שבהם הדבר מתחייב (כגון: אדמת, , הרפס, טוקסופלזמוזיס, – CMV כשיש התוויה, Chorioamnionitis וכו’) ומעקב הריון רשלני.
• אי אבחון פגמים מולדים במהלך מעקב ההריון. כך לדוגמא באותם מקרים שבהם המומחה הרפואי אינו מאבחן מומים או חריגות במבנה המוח של העובר או במדדים הפיזיקאליים של העובר (כגון היקף ראש קטן – מיקרוצפליה) בבדיקות אולטרסאונד וסקירת מערכות.
• מעקב רשלני אחר התפתחותו של העובר בזמן ההריון או אחר מצבה של האישה ההרה.
• אי גילוי מצוקה של העובר במהלך ההריון ואי זיהוי מצבים העלולים להוביל לפגיעה מוחית בעובר.
• הפרת חובת היידוע מצד הצוות הרפואי כלפי ההורים באותם מצבים שבהם המשך ההריון עלול להוביל ללידת יילוד עם פגיעה מוחית ושיתוק מוחין.
• התרשלות באותם מצבים שבהם ניתן היה לגלות סימנים המחשידים לשיתוק מוחין בהריון.

 שיתוק מוחין עקב רשלנות רפואית בלידה: 

• שיתוק מוחין עקב תשניק בלידה (חוסר חמצן בלידה). במצבים אלה הצוות הרפואי התרשל בכך שלא איבחן מצוקה עוברית אצל העובר או לא אבחן סבל עוברי במועד ולא פעל באופן מיידי כדי לסיים את הלידה ולחלץ את העובר מהסביבה המסוכנת בה הוא שוהה.
  כתוצאה מכך נוצר תשניק – אספיקציה (חוסר במעבר של חמצן ודם לעובר) אשר עשוי לגרום לפגיעה מוחית אצל היילוד. כך לדוגמא במקרים של היפרדות שלייה, סיבוכים בחבל הטבור (קשר בחבל הטבור) ומצבים נוספים בהם הצוות הרפואי לא התייחס כראוי לאותם סימנים שעמדו בפניו במוניטור העוברי או בבדיקות האולטרסאונד.
• ניהול לידה רשלני הבא לידי ביטוי בלידה ממושכת או מהירה מידי בליווי סבל עוברי.
• רשלנות בביצוע לידת ואקום או לידת מלקחיים, לרבות בעצם הבחירה בלידת מלקחיים (והעדפתה על פני ניתוח קיסרי).
• רשלנות בהחלטה על אופן סיום הלידה: התעקשות הצוות הרפואי על לידה רגילה-וגינלית במקום ניתוח קיסרי באותם מקרים שהדבר מתחייב.
• רשלנות בתכנון הלידה ובעיקר בתכנון אופן סיום הלידה לנוכח מחלות אצל האישה ההרה או סימני מצוקה אצל העובר.
• רשלנות בהערכת משקל העובר (באופן אשר חייב ניתוח קיסרי).
• רשלנות בהערכת גיל ההריון (כך למשל באותם מצבים שבהם הוחלט לסיים את ההריון למרות שבפועל מדובר בשבוע לידה מוקדם יותר באופן משמעותי).
• אי מתן טיפול אנטיביוטי באותם מקרים שבהם ניתן וצריך היה לחשוד בזיהום.
• רשלנות בטיפול ובמעקב אחר האישה ההרה באותם מקרים שיש סימנים ללידה מוקדמת ואי מתן טיפול מונע.

 רשלנות רפואית שיתוק מוחין בפגייה או במחלקת תינוקות:

• רשלנות בטיפול ביילוד לאחר הלידה ו/או מעקב רשלני אחר בריאותו ושלומו.
• רשלנות רפואית בטיפול ביילוד במקרים של הפסקות נשימה (אפניאות) או ירידות בדופק (ברדיקרדיות), דימומים, פירכוסים וכיוצ”ב.
• רשלנות באבחון זיהום ביילוד ואי טיפול מתאים בזיהום ובספסיס.
• רשלנות באבחון בדלקת קרום המוח בילדים ואי מתן טיפול הולם.
• אי השגחה על סימנים חיוניים של היילוד.
• אי הקפדה על מתן תזונה.
• התרשלות בהנשמת היילוד או במעקב אחר סימניו החיוניים כגון במקרים של היפוקרביה.
• התרשלנות במעקב אחר תוצאות הבדיקות של היילוד ובטיפול במצבים מסכני חיים כגון היפונתרמיה ועוד.
• פגיעה מוחית כתוצאה מחבלה.

 פיצויים במקרים שבהם שיתוק מוחין נגרם בשל רשלנות רפואית

במקרים בהם ליילוד שיתוק מוחין עם פגיעה תפקודית קשה, הפיצויים שנפסקים הינם גבוהים מאוד (מיליוני ש”ח), שכן הם אמורים לספק את כל צרכיו המיוחדים של היילוד ומשפחתו, ולהבטיח את המשך קידומו וקיומו בכבוד.

הפיצויים עשויים לכלול, בין היתר, פיצויים בגין הפסדי שכר, עזרת הזולת (לרבות מטפל זר, סייעות, חונכים, עזרה במשק הבית, עזרת בני משפחה ועוד), הוצאות טיפולים רפואיים וטיפולים פארארפואיים (כגון: פיזיותרפיה, הידרותרפיה, קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, רכיבה טיפולית ועוד), תרופות, אביזרי שיקום, אביזי תקשורת, רכב מותאם והוצאות נסיעה מוגברות, התאמת דיור, הפסדי שכר להורים, פיצוי בגין כאב וסבל ועוגמת נפש ועוד.

ניסיון משרדנו בתחום של רשלנות רפואית שיתוק מוחין

משרדנו צבר ניסיון וידע רב בתחום רשלנות רפואית ובפרט בתחום רשלנות רפואית בהריון ובלידה וייצוג משפחות לילדים עם צרכים מיוחדים.

במהלך השנים, משרדנו ייצג משפחות רבות לילדים עם שיתוק מוחין בתביעות רשלנות רפואית ובהליכים מול ביטוח לאומי.

לייעוץ ראשוני והערכת סיכויי התביעה ניתן לפנות לעו”ד אורי דלאל בטל’: 0544-485312 או בדוא”ל: [email protected]