הולדה בעוולה התיישנות

הוארכה תקופת ההתיישנות בתביעות הולדה בעוולה

במידה ונולד לכם ילד עם מוגבלות, כתוצאה מרשלנות רפואית במעקב ההריון, אשר מנעה מכם את האפשרות לגלות את דבר המוגבלות בטרם הלידה, ייתכן ועומדת לכם עילת תביעה בגין הולדה בעוולה. תביעות אלה צריכות להיות מוגשות על ידי ההורים בתוך 7 שנים מיום היווצרות עילת התביעה. חשוב מאוד שתדעו שאם עד היום טרם הגשתם תביעה זו, בית המשפט העליון האריך לאחרונה את תקופת ההתיישנות באופן המאפשר הגשת תביעה בשם היילוד, גם כאשר תביעת הוריו התיישנה (כלומר כאשר חלפו כבר 7 שנים), וזאת עד ליום 31.12.07, כפי שיפורט להלן.

מהי הולדה בעוולה

הסוגייה של הולדה בעוולה מתעוררת במצבים שבהם נולד יילוד עם מוגבלות שמקורה בלקות מולדת (לדוגמא: מומים מולדים, מחלה גנטית, תסמונת גנטית וכו’), כאשר היילוד לא יכול היה לבוא לעולם אלא במוגבלותו ונטען כי רשלנות רפואית מצד הצוות הרפואי הובילה לבואו לעולם של היילוד במוגבלותו.

הטענה העומדת בבסיס תביעות הולדה בעוולה הינה כי נמנע מן ההורים מידע חיוני, או שלחילופין סופק להם מידע חלקי בלבד או אף שגוי בדבר מצבה של היולדת או העובר, ולכן הם לא היו מודעים לאפשרות שהיילוד יוולד עם מוגבלות קשה ולא יכלו לשקול האם לבצע הפסקת הריון ולמנוע את בואו לעולם של היילוד עם המומים או המחלה הקשה בהם הוא לוקה. כך לדוגמא במקרים של אי גילוי תסמונת גנטית (כגון: תסמונת X שביר ועוד) ומחלות גנטיות או כרומוזומליות, אי גילוי מומים מולדים, יילוד שנולד עם מיקרוצפליה שניתן היה לגלותה במהלך ההריון וכו’.

במאמר זה נתרכז בעיקר בנושא התיישנות תביעות הולדה בעוולה לנוכח ההתפתחויות האחרונות. להעמקת הידע בנושא תביעות הולדה בעוולה וחיים בעוולה, אתם מוזמנים לקרוא בהרחבה את המאמר: “הולדה בעוולה“.

ההלכה החדשה בדבר התיישנות תביעות הולדה בעוולה

בהתאם להלכה שנקבעה על ידי בית המשפט העליון, לפני מספר שנים, תביעות רשלנות רפואית בעילה של הולדה בעוולה צריכות להיות מוגשות על ידי ההורים בתוך 7 שנים מיום היווצרות עילת התביעה,  אולם בהתאם להלכה העדכנית (שנפסקה ממש בימים האחרונים), גם אם תביעת ההורים התיישנה, עדיין היילוד יוכל להגיש תביעה בעילה של “חיים בעוולה” וזאת עד לתאריך 31.12.07 (ובלבד שטרם הגיע לגיל 25). מדובר בהלכה חשובה מאוד שעשויה לאפשר למשפחות לילדים עם צרכים מיוחדים אשר חשבו שעילת תביעתם התיישנה, אפשרות להגיש את תביעתם ולקבל את יומם בבית המשפט.

חיים בעוולה והולדה בעוולה : התפתחות ההלכה בסוגיית ההתיישנות

בשנים האחרונות שונתה ההלכה בכל הנוגע לתביעות של הולדה בעוולה (הלכה זו ידועה בשם “הלכת המר”), כאשר עילת התביעה של הקטין הידועה בשם “חיים בעוולה” בוטלה, ונקבע כי רק להורי הקטין עומדת עילת תביעה כנגד גורמי הרפואה אשר התרשלו במהלך מעקב ההריון (הולדה בעוולה), כך שהלכה למעשה, הועברה עילת התביעה של היילוד להוריו, תוך שמירה על העקרונות המהותיים של הפיצוי שלו היה זכאי.

שינוי זה, גרר אחריו שינוי דרמטי בכל הנוגע לתקופת ההתיישנות: כלומר התקופה שבמסגרתה ניתן להגיש את התביעה. בהתאם לחוק ההתיישנות יש להגיש תביעות מסוג זה בתוך שבע שנים מהיום שבו נולדה עילת התביעה. אם בעבר, ניתן היה להגיש תביעות הולדה בעוולה עד 7 שנים מיום שהקטין בגר, כלומר עד גיל 25 (7 שנים מיום שהקטין הגיע לגיל 18), הרי שבהתאם לפסק דינו של בית המשפט העליון אשר ניתן לפני מספר שנים, מכיוון שעילת התביעה היא של ההורים, הרי שניתן להגיש את התביעה בתוך 7 שנים מיום היווצרות עילת התביעה (בכפוף למספר חריגים הקבועים בחוק ההתיישנות).

בכך היה עלול להיווצר מצב אבסורד שלפיו עילת היילוד (חיים בעוולה) בוטלה ואילו עילת ההורים (הולדה בעוולה) התיישנה. מדובר בתוצאה קשה: אי מתן פיצוי בגין נזקים חמורים גם במקום שבו עשויה להיות הצדקה עקרונית לכך.

היות, ושינוי ההלכה, עשוי היה לגרום לפגיעה מאוד קשה במשפחות לילדים עם צרכים מיוחדים, אשר לא היו מודעים לשינוי ההלכה, אשר הלכה למעשה יצרה קיצור משמעותי בתקופת ההתיישנות, במספר פסקי דין נידונה הוראת המעבר שנקבעה בפסק דין המר וסוגיית ההתיישנות שהתעוררה עקב שינוי ההלכה.

אחד מפסקי הדין המרכזיים בסוגייה זו הוא רע”א 4512/13 בעניין הסהר האדום: בית המשפט העליון דן בפרשת הסהר האדום במצב בו לא הוגשה בעת קביעת הלכת המר תביעה לא מטעם היילוד ולא מטעם הוריו. תביעת ההורים התיישנה קודם לקביעת הלכת המר (חלפו 7 שנים), ולכן לא ניתן היה להגישה כלל לאחר קביעתה.

קושי זה הוביל את ביהמ”ש העליון לפסוק שהלכת המר לא תחול על תביעת היילוד, כך שהוא יוכל להגישה תביעה בעילה של “חיים בעוולה” בתוך שנה מיום מתן פסק הדין בעניין הסהר האדום, היינו: עד ליום 28.8.15.

פסק דין מרכזי נוסף הוא רע”א 7490/14 בעניין שירותי בריאות כללית. בעניין זה נדון מקרה שבו בעת קביעת הלכת המר לא הוגשה כל תביעה מטעם ההורים או היילוד, בדומה לעניין הסהר האדום. אך בשונה מעניין זה, במועד קביעת הלכת המר טרם התיישנה תביעת ההורים, כך שניתן היה להגישה.

למרות זאת, התביעה לא הוגשה בסופו של דבר קודם למועד התיישנותה אלא רק לאחריו, בטענה כי להורים לא היה פרק זמן ארוך דיו להתארגנות לשם הגשת התביעה לפני מועד התיישנותה. בית המשפט העליון קבע כי דין זהה יהיה במקרה שבו תביעת ההורים התיישנה קודם לקביעת הלכת המר ובמקרה שבו התביעה התיישנה לאחר קביעת ההלכה אלא שלהורים לא היה פרק זמן ארוך דיו להתארגנות לשם הגשת התביעה לפני מועד התיישנותה.

לפיכך, נקבע כי הזמן הסביר להתארגנות לשם הגשת תביעות “מסוג זה עומד על שנה. ולכן הורים שתביעתם התיישנה בתוך פחות משנה ממתן הלכת המר (כלומר עד ליום 28.5.13) ולכן לא היה להם פרק זמן ארוך מספיק לשם הגשת תביעתם, יוכל הילוד להגיש תביעה בעילה של “חיים בעוולה”. מטעמי אחידות וודאות הוחלט להשוות את המועד הסופי להגשת תביעה בעילה זו למועד שנקבע בעניין הסהר האדום, כלומר עד ליום 28.8.2015.

הסוגייה שעדיין נותרה פתוחה היתה האם יש לאפשר הגשת תביעה של יילוד גם בנסיבות בהן התיישנה תביעת הוריו יותר משנה לאחר קביעת הלכת המר.

ברע”א 4288/15 בעניין מכבי שירותי בריאות, אשר ניתן רק לאחרונה, קבע בית המשפט העליון כי אם תביעת ההורים התיישנה עד ליום 28.8.2015 ותביעת היילוד לא הוגשה, כי אז עדיין יוכל היילוד להגיש תביעה בעילה של “חיים בעוולה” עד לתאריך 31.12.2017, בכפוף לכך שתביעתו לא התיישנה כשלעצמה (כלומר שהוא לא הגיע לגיל 25).

מדובר בהתפתחות משמעותית מאוד הנותנת פתח ותקופת התארגנות אחרונה להורים שלהם ילדים עם מוגבלות כתוצאה מרשלנות רפואית בהריון ואשר עד היום טרם הגישו תביעה, כך שגם אם חלפו 7 שנים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה הם עדיין יוכלו להגיש תביעה כאמור עד ליום 31.12.2017. יש לזכור כי תביעות הולדה בעוולה הינן תביעות מורכבות המצריכות היערכות מתאימה העשויה להימשך זמן רב, ולכן מומלץ לפנות בהקדם האפשרי לבירור והערכת סיכויי התביעה.

נראה כי השיקול העיקרי שהנחה את בית המשפט בפסיקתו הוא שיקול הצדק, כדי לוודא לתובעים לברר את תביעתם לגופו למנוע מצב שבו קטין עם מוגבלות עלול למצוא את עצמו “קירח מכאן ומכאן”.

השורה התחתונה – ההלכה בעניין התיישנות תביעות הולדה בעוולה וחיים בעוולה

המשמעות האופרטיבית של פסק הדין היא: תביעות של הולדה בעוולה היום צריכות להיות מוגשות בתוך 7 שנים מיום היווצרות עילת התביעה, כאשר במידה ותביעת ההורים התיישנה עד ליום 28.8.15, אז יוכל היילוד להגיש תביעה בעילה של “חיים בעוולה” עד לתאריך 31.12.2017, בכפוף לכך שתביעתו לא התיישנה כשלעצמה (כלומר שעדיין לא הגיע לגיל 25).

כך לדוגמא במקרה של קטין אשר נולד עם מוגבלות בגין רשלנות רפואית בהריון (למשל מומים מולדים שלא אותרו במהלך ההריון, תסמונת גנטית או מחלה גנטית שניתן היה לאתר בהריון וכו’), והקטין היום בן 13 (חלפו זה מכבר 7 שנים מיום היווצרות עילת התביעה) עדיין ניתן יהיה להגיש את התביעה עד ליום 31.12.2017.

למשרדנו ניסיון רב בתביעות הולדה בעוולה ובייצוג הורים לילדים עם צרכים מיוחדים

משרדנו צבר ידע וניסיון רב במהלך השנים בניהול תביעות הולדה בעוולה וייצוג משפחות לילדים עם מחלות גנטיות, תסמונות גנטיות מומים מולדים וילדים עם מוגבלות מלידה. משרדנו מייצג משפחות מכל רחבי הארץ בתביעות רשלנות רפואית ונעזר במומחים רפואיים בכירים לצורך ביסוס התביעה והוכחתה.

להערכת סיכויי התביעה ושוויה ניתן לפנות לעו”ד אורי דלאל בטל’: 0544-485312 או בדוא”ל: [email protected].