במקרים שבהם אובחן אצל ילד מיקרוצפליה (היקף ראש קטן) לאחר הלידה מומלץ לבחון האם לא ניתן היה לגלות או לחשוד במיקרוצפליה בהריון ובמקרים אלה עשויה לעמוד לכם עילת תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון. לאחרונה הגיש משרדנו תביעת רשלנות רפואית נוספת בתחום זה. אתם מוזמנים לקרוא בנושא: מיקרוצפליה רשלנות רפואית.
משרדנו ייצג משפחה לילדה הלוקה בפיגור שכלי בינוני ואשר אובחנה רק לאחר לידתה עם מיקרוצפליה. בתביעה זו, שעילתה הולדה בעוולה, טען משרדנו כי חרף העובדה שהיו מדידות שהצביעו על היקף ראש קטן מאוד במהלך ההריון, הרופאים התמקדו בעיכוב הכללי בהתפתחות העובר ולא המשיכו את הבירור הספציפי הנדרש אשר היה חייב להוביל לאבחנה של מיקרוצפליה בהריון. עקב רשלנות הנתבעים, ההורים לא יודעו בדבר האפשרות שלעובר פרוגנוזה גרועה וכי באפשרותם לפנות לועדה להפסקת הריון. התביעה הוגשה לבית משפט המחוזי והסתיימה בפשרה לפיה המשפחה פוצתה בסך כולל של 3,750,000 ש”ח וזאת בנוסף לקצבאות שהילדה קיבלה ותמשיך לקבל מביטוח לאומי (אשר הוערכו בכ-2,000,000 ₪).
לאחרונה, הגיש משרדנו הגיש תביעת רשלנות רפואית נוספת בשם הוריה של קטינה אשר נולדה כשהיא סובלת מנכות רפואית בשיעור של 100% ומלקויות תפקודיות קשות ביניהן: מיקרוצפליה (היקף ראש קטן), פיגור שכלי, עיכוב התפתחותי רב תחומי עם צורך בעזרת הזולת בתפקודי היום יום והשגחה מתמדת, קשיי התנהגות, חרדות, טווחי קשב וריכוז קצרים, חוסר מודעות לסכנות ועוד.
אמה של הקטינה, נבדקה במהלך ההריון בתדירות גבוהה על ידי רופאים, בצעה בקפדנות את כל הבדיקות בהריון, כולל בדיקת מי שפיר פולשנית אשר ביצעה מיוזמנתה וזאת על מנת לוודא שהעובר בריא ומתפתח ללא דופי. הקטינה נולדה במועד במשקל נמוך עם היקף ראש קטן המתאים להגדרה של מיקרוצפליה.
התביעה הוגשה כנגד קופת החולים במסגרתה בוצע מעקב ההריון וכנגד בית החולים בו טופלה האם מספר פעמים במהלך ההריון כאשר לפי הנטען בתביעה כתוצאה מרשלנות הנתבעות הוחמצה האבחנה של מיקרוצפליה בהריון וכתוצאה מכך התובעים לא היו מודעים לפרוגנוזה הגרועה לעובר וההסתברות הגבוהה ללידת ילד עם מגבלות תפקודיות חמורות.
בעקבות רשלנות הנתבעות, התובעים לא יודעו בדבר אפשרותם לפנות לוועדה להפסקת הריון לנוכח הממצאים החמורים.
לצורך תמיכה בתביעות הללו צורפו לתביעות חוות דעת של מומחים בכירים בתחום מיילדות גינקולוגיה ואוטלראסאונד מיילדותי וכן חוות דעת של מומחים בכירים בתחום נוירולוגיית ילדים.
המושג מיקרוצפליה, היקף ראש קטן, מבטא תוצאה של מגוון מצבים פתולוגיים בהתפתחות המוח שתוצאתם, מוח במימדים קטנים מהטווח הנמוך ביותר של הנורמה. כתוצאה מכך גם היקף הראש קטן מהרגיל. חומרת המיקרוצפליה עשויה לקבוע את חומרת הפגיעה הנוירולוגית והתפקודית בחולה כאשר קיים קשר ישיר בין חומרת המיקרוצפליה והסיכון לפיגור שכלי.
ההגדרה של מיקרוצפליה לאחר הלידה מתייחסת למצב בו לפרט הנבדק היקף ראש הקטן ביותר משתי סטיות תקן מהממוצע וככל שהיקף הראש רחוק יותר משתי סטיות תקן מהממוצע יש סיכון גבוה יותר לפגיעה התפתחותית ומגבלות תפקודיות קשות.
ניתן לאבחן מיקרוצפליה בהריון לפי מדידת היקף ראש העובר בבדיקות אולטרסאונד, כאשר בכל מקרה יש להתחיל בבירור מקיף למיקרוצפליה כאשר היקף הראש של העובר קטן ביותר משתי סטיות תקן מהממוצע לגיל ההריון תוך מתן הסברים להורים לגבי משמעות הממצאים, הצורך בבירור והפרוגנוזה הנוירולוגית וההתפתחותית של היילוד.
ההערכה של עובר החשוד למיקרוצפלוס צריכה לכלול, בין היתר, אנמנזה, סרולוגיה ל-TORCH, ייעוץ גנטי ובדיקות אולטרסאונד עוקבות להערכת היקף הראש. במהלך בדיקות האולטראסאונד יש לחפש גם מומים נוספים בתוך מערכת העצבים המרכזית ומחוץ לה, להעריך את קצב הגדילה הכללי של העובר (IUGR) ולבצע הערכת זרימה בעורק הטבורי ובעורקי המוח. האמצעים ההדמייתיים להערכת מיקרוצפליה ורקמת המוח הינם US ו-MRI , אשר עשוי לתת פרטים מדויקים יותר.
כאשר מתגלה מיקרוצפליה בהריון הברור צריך לכלול, בין היתר: ייעוץ גנטי, קביעת קריוטיפ, אנמנזה משפחתית קפדנית, סקירה מכוונת למוח וסקירה מורחבת כללית, MRI מוח, סרולוגיה ל TORCH ויעוץ מסכם אשר יינתן בד”כ במסגרת מרפאה רב-תחומית, כאשר באותם מקרים שמתגלית מיקרוצפליה אצל העובר יש הצדקה להפנות את ההורים לועדה להפסקת הריון נוכח הפרוגנוזה החמורה לעובר.
במקרים שבהם התגלה מיקרוצפליה (מיקרוצפלוס) לאחר הלידה כדאי לבחון האם לא היה ניתן לאתר את המיקרוצפליה עוד במהלך ההריון.
כך לדוגמא, באחת מהתביעות שהגשנו בתחום זה נטען כי בהתאם לממצאי בדיקות האולטרסאונד עצמן שבוצעו נמצאו מדדים אשר החשידו למיקרוצפליה אולם הרופאים לא התייחסו כראוי לממצאים אלה ולא המשיכו בירור.
בתביעה אחרת, נטען בשל מחדלי הנתבעות הוחמץ האבחון של מיקרוצפליה ופיגור בגדילה התוך רחמי דבר אשר הוביל ללידת בתם של התובעים הסובלת ממגבלות תפקודיות קשות ביותר. לפי הנטען, בכל מהלך ההריון בוצעו שתי מדידות בלבד של היקף הראש: בסקירה המוקדמת ובסקירה המאוחרת. הממצאים של היקף הראש בסקירת המערכות המאוחרת לעומת הסקירה המוקדמת חייבו ביצוע ומעקב אחר היקף הראש בהמשך ההריון. גם העובדה שבמהלך ההריון גילו שני כלי דם בחבל הטבור חייבה מעקב גדילה סדרתי במהלך ההריון.
אולם, חרף זאת, אין כל התייחסות נוספת להיקף הראש במהלך ההריון. יתרה מזאת, למרות שמקובל לבצע מעקב גדילה בשבועות 30-34 במסגרתו ניתן להעריך את קצב הגדילה של העובר תוך התייחסות למדדים הביומטריים של העובר ולמרות שאף הומלץ במקרה זה על ידי הרופא לבצע מעקב גדילה, לא ניתנה התייחסות לאיברים השונים ובעיקר להיקף הראש. הדבר חמור במיוחד נוכח העובדה שלאשה היו מספר גורמי סיכון לבעיות גדילה שהופיעו בשלבי הריון שונים.
במידה ואובחנה אצל ילדכם מיקרוצפליה לאחר הלידה מומלץ לבחון קיומה של תביעת רשלנות רפואית בהריון.
ניתן לפנות להערכת סיכויים ושווי התביעה לעו”ד אורי דלאל בטל’: 0544485312 או בדוא”ל: [email protected].